פסק-דין בתיק ת"ק 20430-05-12

1.         בפני בית המשפט תביעת פיצויים עקב נזק שנגרם לרכב התובע. עפ"י עדות הנתבעת לא נגרם כל נזק לרכבה.

2.         לכתב התביעה צורף רשיון הרכב המוכיח בעלות על שם התובע.

3.         הצדדים נסעו מרמת שרת לכוון גשר מלחה במרחק של בין 50 מטרים ל - 70 מטרים.  הנתבעת נסעה בנתיב השמאלי ומעדות התובע, גם הוא נסע בנתיב השמאלי.

4.         לדברי התובע, הנתבעת סטתה שמאלה והוא כדי להיחלץ "ברח" שמאלה כאשר נגרם חיכוך בין הכנף הקדמית ימנית של רכבו עם רכב הנתבעת.

5.         לדברי הנתבעת לטענתה, היא נסעה בנתיב השמאלי, אולם, בהכנה להמשך דרכה, עברה במקצת ימינה ואז התובע ניסה לדחוס רכבו מצד שמאל בעליה על אי תנועה כדי להמשיך לנתיב פניה שמאלה (אשר היה במרחק של עוד כ - 50 מ').

6.         שני הצדדים מסכימים כי מדובר במצב של תנועה פקוקה במקום.

7.         סע' 57 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 קובע:

"סתירות בעדותם של עדים אין בהן, כשלעצמן, כדי למנוע

את בית המשפט מקביעת עובדות שלגביהן חלו הסתירות".

במקרה דנן, על בית המשפט לבחון את עדויות הצדדים בהשוואה לנסיבות האירוע. כמו כן, במקרה של תביעה אזרחית, די בהכרעה עובדתית לאחר "הטיית מאזן ההסתברויות" ולו במשקל נוצה.

8.         גרסת הנתבעת מעוררת תהייה בכך שלטענתה התובע ניסה לעקפה מצד שמאל כאשר עלה על אי התנועה, זאת כאשר המרחק לכניסה לנתיב פניה שמאלה נמצא במרחק של 50 מטרים מהמקום בתנאים של פקק תנועה, דהיינו, הסיבה הסבירה לעקיפת הנתבעת הינה הגעה לכניסה לנתיב פנייה שמאלה, אולם, במצב של פקק תנועה, ברור שהיו לפני הנתבעת עוד מספר לא מעט של כלי רכב ולכן, בהעדר יכולת ע"י התובע לפלס דרכו בפקק, כמשה רבנו בקריעת ים סוף, קשה להאמין שהתובע היה עולה על אי תנועה כדי להרוויח התקדמות בפקק ע"י עקיפת רכב בודד אחד.

9.         מנגד, תיקון הרכב טרם הוכח. האם יש בכך כדי למנוע קבלת התביעה? האם חוסר תקציב של התובע לממן את התיקון מכיסו נועל את דלתות בית המשפט בפניו? התשובה לכך שלילית מאחר וניתן להורות תשלום הפיצוי ישירות למוסך אשר יתקן את הרכב.

10.        ביחס לנזק עצמו, יוער כי מדובר ברכב ישן עם נזק אחורי לדלת. עצם התיקון ישיב לתובע רכב במצב טוב יותר מאשר היה לפני התאונה ולכן, יש לאזן בין מה שהיה לתובע ומה שיקבל.

11.        לאור האמור, יש לקבוע את הנזק בהתאם לדו"ח שמאי כל עוד מדובר בתיקון הכנף  והפגוש.

מדובר בנזק בסך 2,050 ש"ח. לגביו יש להפחית לסך 1,800 ש"ח כדי לשקף השבתת הרכב בתוספת שכ"ט שמאי 464 ש"ח. ביחס להוצאות משפט ועגמת נפש, מדובר בתביעה כספית אשר לפי הפסיקה אין רכיב של ממש של עגמת נפש (ר' 103072/98 רותי רם אורן נ' סנאורה מ 11.2.04 פורסם במאגרי מידע.

יחד עם זאת, אין להתעלם מהטרחה הנגרמת לתובע כולל הגעתו לדיון בבית ה משפט ולכן, ניתן לקבוע הוצאות משפט בסך 600 ש"ח.

12.        לאור האמור, מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,800 ש"ח כאשר ביצוע התשלום יהא ישירות למוסך המבצע את התיקון, שכ"ט שמאי 464 ש"ח בתוספת הוצאות משפט 600 ש"ח ובסך הכל, 1,064 ש"ח.

התשלום יבוצע עד 1.12.12.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל.